גריצמן ואח' נ' חב' אור בוס בע"מ

פסק דין

1.התובעים הינם בעלים של דירת מרתף במושב גינתון (להלן – הדירה) ואשר הושכרה לנתבע. בין הצדדים קיימת מחלוקת בענין תשלום דמי השכירות על ידי הנתבע וכן בענין תנאי התחזוקה של הדירה ובאם התובעים אמורים להשתתף בשיפוץ הנזקים שנתגלו בה. כמו כן, לא הוצג בפני העתק חוזה שכירות הנושא את חתימתם של שני הצדדים, המשכיר והשוכר. קיימת מחלוקת בין הצדדים מה תוכנו של חוזה השכירות שנחתם ביניהם.

טענות התובעים

2.התובעים טוענים שנערך חוזה שכירות שעליו חתמו שני הצדדים וכל אחד מהצדדים החזיק בעותק ממנו. בחלוף מספר חודשים לאחר מועד תחילת השכירות, הנתבע פנה לתובע 2 וביקש לאפשר לו לצלם את חוזה השכירות מאחר ואיבד את העותק שהיה בידו. התובע 2 טוען שנתן אמון בנתבע והלה לקח לידיו את העותק היחידי של חוזה השכירות שהיה בידי התובעים ולא החזיר אותו לידם. התובע 2 צירף לכתב התביעה נוסח של חוזה שכירות שאינו חתום על ידי הנתבע וטוען שזה הנוסח של החוזה שנחתם ומבסס את תביעתו על האמור באותו חוזה (להלן – החוזה הלא חתום).

לטענת התובעים, נכון לחודש אוגוסט 2011, עת שהוגשה התביעה לבית המשפט, הנתבע היה חייב להם עבור שישה חודשי שכירות שלא שולמו. תקופת השכירות מתחילה ביום 10.9.2010. התובעים טוענים שיש לחייב את הנתבע גם בפיצוי יומי בסך של 400 ₪ בגין התקופה שלאחר חודש אוגוסט 2011 שהנתבע ממשיך להחזיק בדירה מבלי לשלם דמי שכירות, ובניגוד למכתבים שנשלחו לו על ידי התובעים ודורשים ממנו לפנות את הדירה. כמו כן, התובעים טוענים שיש לחייב את הנתבע בתשלום חיובי החשמל לדירה בסך של 1,199 ₪, ואשר מעודכנים ליום 11.5.11. סך רכיבי התביעה עולה על הסכום המקסימלי שבית משפט לתביעות קטנות רשאי לדון בו, ולכן התובעים העמידו את התביעה על סך של 31,900 ₪, על מנת שניתן יהיה לדון בתביעה בתביעות קטנות.

טענות הנתבע

3.הנתבע טוען שמעולם לא נפגש עם התובע 1 למעט בדיון בבית המשפט וכי המגעים בנוגע להשכרת הדירה נעשו רק בינו לבין התובע 2. כמו כן, הנתבע מכחיש את תוכן החוזה הלא חתום וטוען כי מעולם לא נמסר לו עותק של חוזה שכירות. התובע טוען כי נערך זכרון דברים בין הצדדים בטרם מסירת החזקה בדירה ואשר שניהם חתומים עליו. התובע 2 הבטיח להעביר לנתבע העתק של זכרון הדברים אך בפועל מעולם לא עשה כן (להלן – זכרון הדברים). בזכרון הדברים סוכם כי מועד תחילת השכירות יהיה ב- 10.10.09, ולא ב- 10.9.2009 כפי שנטען על ידי התובעים. הנתבע שיפץ את הדירה בטרם כניסתו אליה וכי בזכרון הדברים סוכם כי עלות השיפוץ, שבה נשא הנתבע באופן מלא, תחולק ביניהם שווה בשווה. התובעים סירבו לשאת בעלויות השיפוץ ולכן יש לקזז את מחצית עלות השיפוץ מדמי השכירות. יתר על כן, כעבור מספר חודשים לאחר כניסתו של הנתבע לדירה היתה נזילה מהצנרת מהדירה שמעל לדירה נשוא התביעה, ואשר גם היא בבעלות התובעים. הנזילה גרמה לנזקי רטיבות ועובש בדירה ואשר התובעים מסרבים לתקנם. הנתבע טוען שבדירה ישנם נזקים נוספים בשירותים ובמקלחת שלא תוקנו. בזכרון הדברים נרשם שעל התובעים להתקין סורגים לחלון הדירה, ובפועל התובעים לא עשו כן, והתקינו רק שתי מוטות ברזל לרוחבו של החלון ואשר ניתן לעוקרם בקלות. בשלב מסוים במהלך תקופת השכירות הדירה נפרצה בשל היעדר קיום סורגים ונגנב רכוש רב מתוך הדירה ונגרמו לנתבע נזקים כספיים בסך של 15,000 ₪ שגם אותם יש לקזז מתשלום דמי השכירות.

4.הנתבע מאשר כי הינו ממשיך להחזיק בדירה עד היום וכי מאז חודש אוגוסט 2011 הוא איננו משלם דמי שכירות, מאחר ולטענתו יש לקזז את חובותיהם של התובעים כלפיו למול חובותיו כלפיהם, כך שבסיכומם של דברים, יוצא שהתובעים חייבים לו כספים ולא הוא להם.

תנאי חוזה השכירות: אלה שהוכחו ואלה שלא הוכחו

5.במקרה שבפני לא הוצג בפני נוסח חוזה שכירות המקובל על שני הצדדים. מדובר בגרסה מול גרסה. התובעים טוענים שתוכן ותנאי חוזה השכירות הוא כאמור בחוזה הלא חתום. הנתבע טוען שתוכן ותנאי חוזה השכירות הוא כאמור בזכרון הדברים, שלא הוצג בפני. כל צד טוען שהצד השני מסתיר במכוון את הנוסח הנכון של חוזה השכירות מעיני בית המשפט. בנסיבות אלה, הנני קובע שאינני מייחס משקל כלשהו לחוזה השכירות הלא חתום שהתובעים מסתמכים עליו וגם לא לזכרון הדברים, שממילא לא הוצג בפני ואשר הנתבע לבדו מעלה טענות שונות לגבי תוכנו.

.6בנסיבות אלה, על בית המשפט לנסות לתור אחר אומד דעתם של הצדדים נכון למועד חתימת הסכם השכירות שביניהם, ולנסות לקבוע מה הם התנאים שהיו בו, וזאת בהסתמך על סך הראיות שהוצגו בפניו. לפיכך, הנני קובע כי אלה הם תנאי החוזה שהוכחו בפני :

א.הנני קובע כי דמי השכירות החודשיים בגין הדירה הם 3,100 ₪. מדובר בנתון שאיננו במחלוקת ;

ב.הנני קובע כי מועד תחילת תקופת השכירות הוא 26.9.09. הצדדים הפנו לדף פירוט התשלומים ואשר צורף לכתב ההגנה וסומן כנספח א-2 ולכתב התביעה וסומן גם כמספח א-2, לפיו ב- 26.9.09 שולם סך של 9,300 עבור שלושה חודשי שכירות. ניסיון החיים מלמד, ובהיעדר ראיה אחרת לסתור, כי נהוג לשלם את דמי השכירות במעמד מסירת החזקה בנכס. אין זה סביר שהחזקה בנכס תימסר לידי השוכר מבלי ששילם לפחות עבור חודש השכירות הראשון. הנתבע הפנה בטיעוניו לנספח ב-1 לכתב ההגנה הנושא כותרת "סיכום הבהרות – נושא תשלום שכירות" ואשר בחלקו נרשם על ידי התובע 2 ובחלקו נרשם על ידי הנתבע ואשר לפיו תקופת השכירות מתחילה ב- 20.10.09. יובהר שאינני מייחס כל משקל למסמך זה היות ורשום בו במפורש כי "שמואל (היינו נתבע 2 – ה'א'ש') לא מסכים לרשום לעיל", לרבות הקביעה כי מועד תחילת השכירות הוא 20.10.09

7.משקבעתי מהם תנאי חוזה השכירות שהוכחו בפני, יש לבחון כעת איזה מהתנאים שכל אחד מהצדדים טען, לפי שיטתו, שהופיעו בחוזה השכירות, לא הוכחו. לפיכך, הנני קובע כדלקמן :

א.הנני קובע שלא הוכח שהצדדים הסכימו ביניהם שהנתבע חייב בתשלום פיצוי יומי בסך של 400 ₪ בגין המשך ההחזקה בדירה וסירובו לפנותה, וזאת החל מהמועד שנתבקש לפנותה על ידי התובע 2 ואילך. יוצא מכך, שרכיב זה בכתב התביעה דינו להידחות ;

ב.הנני קובע שלא הוכח שסוכם בין הצדדים כי התובעים היו אמורים להשתתף בעלויות השיפוץ של הדירה שנעשו על ידי הנתבע בטרם כניסתו לדירה. טענה הנתבע בענין זה הועלתה בעלמא ומבלי להתבסס על מסמך כלשהו. יתר על כן, הנתבע לא נתן כל הסבר הכיצד במהלך התקופה שבין ספטמבר 2009 ואוגוסט 2010 שילם את דמי השכירות במלואם מבלי להעלות טענת קיזוז כלשהי. השיהוי הרב בהעלאת הטענה יש בו כדי להעיב על אמינות טענתו כי הצדדים סיכמו ביניהם שהתובעים ישתתפו במחצית מעלות השיפוץ. לפיכך, טענתו של הנתבע בענין זה דינה להידחות ;

ג.הנני קובע שלא הוכח כי הצדדים סיכמו ביניהם כי על התובעים להתקין סורגים על חלון הדירה. לא כל שכן שלא הוכח איזה סוג של סורגים יש להתקין. כמו כן, לא הוכח בפני שלנתבע נגרמו נזקים כספיים בסך של 15,000 ₪ בעקבות אירוע הפריצה לדירה. הסכום הנ"ל לא קיבל גיבוי במסמכים או בקבלות כלשהן וכן בכתב ההגנה אין כל פירוט מהם הפריטים שנגנבו מתוך הדירה ומה ערכו של כל פריט. לפיכך, טענתו של הנתבע כי יש לקזז מדמי השכירות את הסך של 15,000 ₪, בשל הנזקים שנגרמו לו עקב הפריצה לדירה, וכי היה קל יותר לבצע את הפריצה בשל אשמם של התובעים באי התקנת סורגים, דינה להידחות.

הרכיבים שיש לחייב בהם את הנתבע

8.לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות עבור החודשים שלהלן : ספטמבר, אוקטובר ונובמבר לשנת 2010, וכן מרץ, אפריל ואוגוסט לשנת 2011. סך הכל 6 חודשים (ראו דברי התובע 2 בפרוט' עמ' 2 ש' 1, וכן דברי הנתבע בפרוט' עמ' 4 ש' 15 – 16).

9.לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי חוב החשמל שעל הנתבע לשלם עומד על סך של 1,199 ₪, כפי שעולה מכתב התביעה וכן מתוך המכתב ששלח הנתבע לתובע 2 ואשר צורף לכתב ההגנה וסומן כנספח י-1, לפיו הנתבע אכן מאשר את חוב החשמל הנ"ל.